#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 1 המוציא שטר קניה לחברו והלא טוען שהוא מזויף והמוציא מודה לו, אלא שטוען שהיה לו אחר ואבד האם הוא נאמן במה לי לשקר, ומה הדין כיוצא בזה בשטר הלואה וכיצד הלכה?	"בין בשדה בין בהלואה רבה אמר דמצי למימר מה לי לשקר ולומר שהוא שטר מעליא, ורב יוסף אמר כיון שכל הסמיכות הוא על שטר זה, האי שטר חספא בעלמא הוא.<p dir=""rtl"">אמר רב אידי בר אבין הלכה כרבה בקרקע וכרב יוסף בזוזי (הרשב&quot;ם פי' הכריע כן מחמת הספק לילך אחר המוחזק, ותוס' פי' שאין זה מספק אלא מדינא דלא אמרינן מיגו להוציא, לכן אינו יכול להוציא עם השטר אבל להשאר בקרקע יכול).</p>"	בבא בתרא לב:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 2 ערב שהוציא שטר ללוה שפרע את חובו והלוה אמר שכבר פרע ומודה לו הערב אלא שטוען שחזר ולקחו ממנו הלאוה חדשה או מפני שהיו מטבעות לא טובות, האם חייב לו ומדוע?	"אם אמר שלוה ממנו כהלואה חדשה אמר אביי שתלוי במחלוקת במודה בשטר שמזויף וטוען שיש חוב אחר וכבר פסק בזה רב אידי בר אבין שהלכה בשטר שאינו יכול לגבות שוב.<p dir=""rtl"">מכל מקום אם טוען שהחזיר מחמת שהיו המטבעות לא טובות עדין קיים השיעבוד הראשון ויכול לתבוע את החוב בשטר זה.</p>"	בבא בתרא לב:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב: 3 רבא בר שרשום היה לו שדה של יתומים במשכון אצלו יותר משלוש שנים ורצה לאכול אותה בלא שבועה ליתומים מיגו שיכול לאמר לקוחה היא בידי, האם טענתו טענה ומדוע?	א&quot;ל אביי כיון שיש עליה קול שהיא משכון אצלו אינו יכול לכבוש את שטר המשכנתא ולומר לקוחה היא בידי אם כן אין לו מיגו, ואין לו אלא להמתין שהיתומים יגדלו ולהשבע להם ולגבות בה את חובו.	בבא בתרא לב:		ג'
